חלק 1השחלות שלך החליטו לצאת לפנסיה
במשך עשורים, השחלות שלך היו בתפקיד 'מנהלות ייצור ההורמונים' הכי יעילות שיש.
הן היו האחראיות על ייצור אסטרוגן ופרוגסטרון: שני ההורמונים ששמרו עלייך רגועה, ישנה טוב וסך הכל בתפקוד רגיל.
יום אחד, הן החליטו שהן יוצאות לפנסיה.
כך, פשוט, ובלי הודעה מוקדמת הן פשוט סיימו את תפקידן, ופרשו.
מתוך כך, נוצר חלל ב"ניהול". השחלות פרשו מתפקידן, זוכרת? והגוף עכשיו צריך למצוא מי ימלא את מקומן.
הוא יוצא לחפש 'מתמחה' למשימה בדחיפות...
ספוילר: המתמחה שהוא מוצא כבר עסוקה מדי בתפקידים אחרים, אבל זה לא שיש יותר מדי מתמודדים על התפקיד... ואולי את מכירה אותה בשם "בלוטת האדרנל".
חלק 2בלוטת האדרנל עמוסה מדי
הכירי את בלוטות האדרנל.
שתי בלוטות קטנות שיושבות מעל הכליות ואמורות לנהל סטרס. ורק סטרס.
אז תארי לעצמך את הפרצוף שלהן כשהגיעה ההודעה: 'מעכשיו, בנוסף לסטרס, את אחראית גם לייצור שני ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון.'
בכמות נמוכה יותר מבעבר, אבל עדיין זו משימה לא קטנה.
אז מה התוצאה? כשיש תנודה כזו בזמן קצר, יורגשו גלי חום (אסטרוגן שעולה ויורד במהרה) או בעיות שינה (כי היא לא מצליחה להפריש מספיק פרוגסטרון כרגע).
כשמורידים את עומס הסטרס על האדרנל, הגוף יכול להתאזן מחדש. וזה בדיוק מה שעושים כאן.
חלק 3הקורטיזול לא רוצה ללכת הביתה בלילה
הכירי את הקורטיזול: 'הורמון היום'.
הוא זה שמעיר אותך בבוקר, נותן לך אנרגיה ושומר עלייך ערנית.
רק שבערב, הוא אמור ללכת הביתה ולפנות את המשרד למלטונין, 'הורמון הלילה'.
בגלל העומס על בלוטת האדרנל, הקורטיזול אוהב להישאר 'במשרד' עד מאוחר.
לפעמים הוא פתאום דופק בדלת לבקר ב-3 לפנות בוקר. שעה ממש לא מתאימה לביקורים לכל הדעות.
התוצאה? את שוכבת במיטה, עייפה, אבל הגוף שלך 'על אש גבוהה'.




